החלטה בתיק בע"ק 5109-10-11

בפני בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני המונע מן המשיבים 3 עד 8 "להעביר דמי שכירות למשיבים 1 ו- 2 או למי מטעמם, כמו גם לנתבעים 1 ו- 2 או מי מטעמם וזאת עד להכרעה בבקשה לאישור עיקולים" וכך גם עותר המבקש למתן צו מניעה זמני המונע מן המשיבים 1 ו- 2 "לעשות שימוש בכל דמי השכירות ששולמו להם על ידי המשיבים 3-8 או מי מטעמם לרבות איסור על העברת כספים לצדדי ג' מכל מין וסוג שהוא".

המבקש טען כי בקשתו למתן צו המניעה הזמני מוגשת במסגרת בקשה לאישור עיקולים אשר נדונה ככתב תביעה על פי תקנה 378 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן:"התקנות").

לטענת המבקש "קיים פסק דין כספי לטובת המבקש מיום 27.7.11 בגובה של כ- 4.5 מיליון ש"ח בגין שימושים מסחריים הנעשים במקרקעין בגוש 7743 חלקה 53 וכן בגוש 8976 חלקה 10 ו- 37 הידועים כמשק 46 במושב בצרה (להלן:"המקרקעין"). קיימת החלטה של בית המשפט מיום 19.7.11 לפיה ניתן צו עיקול קבוע בין היתר גם על דמי שכירות המשולמים למשיבים 1 ו/או 2 בגין השימושים הנעשים במקרקעין על ידי משיבים 3 עד 8. קיימת תגובת המשיבים כולם כאחד במסגרת הבקשה לאישור עיקול לפיה מתחמקים הם יחדיו מליתן תגובה עניינית ומודים בשתיקתם כי דמי השכירות הנובעים מהשימוש במקרקעי המבקש, ממשיכים להשתלם כסדרם תוך התעלמות מצו העיקול" (ההדגשה במקור - א.ט).

הוסיף וטען המבקש כי "כספי דמי השכירות אשר משולמים כיום כסדרם על ידי השוכרים (המשיבים 3 עד 8 או מי מטעמם) יוצאים משליטתם (כנראה מידי חודש בחודש), ועוברים למשיבים 1 ו/או 2 או מי מטעמם. כל זאת כנובע משימוש שעושים אותם משיבים במקרקעין המדינה, בניגוד מוחלט לפסק דין תלוי ועומד ובניגוד מוחלט לעיקול קבוע שהוטל על אותם הכספים ממש".

בנסיבות אלו עתר המבקש למתן צו המניעה הזמני זאת "על מנת לאפשר מימוש עיקולים שניתנו כדין והמשיבים פועלים לסיכולם על ידי הברחת הכספים המעוקלים" והוסיף כי מאזן הנוחות ושיקולי הצדק נוטים לטובת המבקש שכן "לא יתכן שהמשיבים, אשר משתמשים במקרקעי המדינה שלא כדין וללא כל אישור ו/או היתר כלשהו, ממשיכים לשבת במקרקעין, להתעלם מפסק דין התלוי ועומד כנגד אותם השימושים ממש, ומתעלמים באופן גס מצו עיקול שהוטל על כספי דמי שכירות, אשר מופקים מאותו השימוש ממש במקרקעי המדינה" (ההדגשה במקור - א.ט).

המשיבים התנגדו לבקשה בציינם כי "מר דב פוירשטיין עוד בתאריך 24.3.08 מכר את הנחלה למר יוסי יעקובי". יוסי יעקובי, באמצעות חברה שבאחזקתו השכיר חלק מהמבנים שבנחלה למשיבים. אין חולק, כך טענו המשיבים, שאין לדב ומשה פוירשטיין כל זכות מכל מין וסוג בדמי השכירות המשולמים על ידי המשיבים למר יוסי יעקובי, והמשיבים ו/או מי מהם לא החזיקו כל סכום המגיע לדב ומשה פוירשטיין ואין הם מחזיקים כל נכס מכל מין וסוג השייך לדב ומשה פוירשטיין וכך גם, לטענתם, המבקש עצמו אינו טוען שדמי השכירות המשולמים על ידי השוכרים ליוסי יעקובי מגיעים לדב ומשה פוירשטיין. לטענת המשיבים, צו עיקול הכספים שהתקבל אצל המשיבים הורה להם להחזיק אצלם כספים המגיעים למשה ודב פוירשטיין מדמי השכירות עבור משה ודב פוירשטיין ולפחות מיום קבלת צו העיקול. הוסיפו וטענו המשיבים כי לאחר קבלת צווי העיקול הודיעו המשיבים שאין בידיהם כל נכסים מכל סוג ומין שהם עבור ה"ה דב ומשה פוירשטיין. בתגובתם לצו העיקול, כך טענו המשיבים, וזאת כמו בתגובתם לבקשתו העיקרית של המבקש, הודיעו המשיבים באופן מפורש שאין הם מחזיקים כל סכום ו/או נכס עבור ה"ה משה ודב פוירשטיין ובכך מילאו חובתם על פי דין.

המשיבים טענו כי אין מחלוקת "שאין בידי המבקש כל פסק דין נגד המשיבים עצמם ואין בפי המבקש כנגדם כל טענה לחיוב כספי עצמאי ונפרד". המשיבים שבו והדגישו בתגובתם לבקשת המבקש כי הם "אינם מתכחשים שהם שילמו וישלמו דמי שכירות על  פי הסכמי שכירות שנחתמו בינם לבין מר יעקובי".

מיום קבלת צו העיקול, כך ציינו המשיבים, אין הם ו/או מי מהם מחזיקים "ולו שקל אחד השייכים לה"ה פוירשטיין". הוסיפו וטענו המשיבים כי המבקש מחזיק בפסק דין כספי כנגד ה"ה פוירשטיין דב ומשה אך אין הוא מחזיק בפסק דין המזכה אותו בדמי שכירות המשולמים על ידם למר יעקובי על פי חוזי שכירות שנחתמו בינם לבין יעקובי.

המשיבים עתרו לדחיית בקשת המבקש בציינם שהמבקש לא הביא ראיות ולו לכאורה להוכחת הסעד העיקרי לו הוא עותר וכך גם לא הצביע על נימוק לפיו מאזן הנוחות נוטה לטובתו ולא הוכיח נזק ולו כלשהו שיגרם לו מאי מתן הצו הזמני.

בישיבת יום 26.1.12 שנקבעה לדיון בבקשה למתן צו המניעה הזמני בנוכחות הצדדים, ישיבה שהתקיימה בבית המשפט, כפי שנקבע, בנוכחות הצדדים הודיעו ב"כ הצדדים כדלקמן:

"לאחר שהוגשה בקשת המבקשת, תגובת המשיבים לבקשה ותשובת המבקשת לתגובת המשיבים, ולאחר שניתנו החלטות על ידי הרשמת ועל ידי כב' השופטת קיציס במסגרת ערעור שהוגש על החלטת הרשמת, אנחנו מודיעים שהצדדים עצמם לא יחקרו לעניין הבקשה שהוגשה שכן הטענות בעיקרן הן טענות משפטיות והטיעונים של הצדדים הועלו בבקשה, בתגובה, ובתשובת המבקשת לתגובת המשיבים וטרם מתן החלטה בבקשה לסעד הזמני כל אחד מהצדדים ישלים ויסכם טיעוניו בכתב".

בית המשפט בהחלטתו מיום 26.1.12 נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים וקצב זמן להשלמת טיעוני כל אחד מהצדדים. הצדדים השלימו טיעוניהם בכתב על פי החלטת בית המשפט מיום 26.1.12.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים אציין כדלקמן:

כפי שנפסק לא אחת סעד של צו מניעה זמני הינו סעד הנתון לשיקול דעת בית המשפט ומותנה בקיומם המצטבר של מספר מרכיבים עיקרים:

1.         קיומו של הכרח למתן סעד זמני, המגיע כדי הצדקת התערבותו של בית המשפט בשלב הקודם לבירור התובענה העיקרית.

2.         נזק שאינו ניתן לתיקון, כשעיקרו של כלל זה הוא שבית המשפט לא יוציא צו מניעה זמני אלא אם כן ברור שאי מתן צו כזה יגרום למבקש נזק שלא ניתן לתיקון או שהוא אינו יכול לבוא על תיקונו על ידי פיצוי כספי.

3.         הוכחה לכאורה לקיומה של הזכות אשר למענה מבוקש צו המניעה הזמני.

4.         ההפרה של מאזן הנוחיות שבין הצדדים כתוצאה ממתן הסעד המבוקש לא תהיה לרעת הצד שכנגדו מבוקש הסעד.

היעדרותם של שיקולים המניעים בית משפט של יושר שלא לעזור למבקש הסעד.